רעידת אדמה בישראל: האם אתה באמת מבוטח?

ישראל שוכנת לאורך השבר הסורי-אפריקאי, אזור פעיל מבחינה סיסמית. ההיסטוריה מלמדת על רעידות אדמה הרסניות שפקדו את האזור, והשאלה המקצועית אינה אם תתרחש רעידה משמעותית נוספת אלא מתי. עבור בעל דירה, המשמעות המעשית מתמצה בשאלה אחת: מה בדיוק כתוב בפוליסה שלך.

רוב הפוליסות כן מכסות: אבל

כיסוי לרעידת אדמה קיים ברוב פוליסות ביטוח המבנה בישראל, ובמשכנתאות הוא לרוב נדרש. הבעיה אינה בקיום הכיסוי אלא בשני פרטים שקטים:

• השתתפות עצמית גבוהה במיוחד: נהוג שיעור של אחוזים בודדים מערך המבנה, ולא סכום קבוע. בדירה בשווי שני מיליון שקל, זה יכול להיות עשרות אלפי שקלים.
• הכיסוי מתייחס בעיקר למבנה. תכולת הדירה מכוסה לרעידת אדמה רק אם נרכשה הרחבה מפורשת, ורבים אינם יודעים שאין להם אותה.

לא כל סדק הוא נזק רעידה

אחרי רעידה מורגשת מתגלים בבניינים רבים סדקים. חלקם נגרמו מהרעידה, וחלקם היו שם קודם ופשוט לא הבחינו בהם. ההבחנה המקצועית הזאת היא לב התביעה:

• סדקים בטיח וסדקים שטחיים: לרוב אסתטיים ולא קונסטרוקטיביים.
• סדקים אלכסוניים בקירות נושאים: סימן אפשרי למאמץ מבני.
• סדקים בעמודים, בקורות ובצמתים, הקטגוריה החמורה, המצריכה בדיקה הנדסית.
• הפרדות בין אלמנטים, שקיעות ועיוותים במשקופים ובדלתות.

מה מכוסה מעבר לנזק הפיזי

• מגורים חלופיים אם הדירה אינה ראויה למגורים.
• פינוי הריסות וניקוי השטח.
• עלויות מהנדס ותכנון לצורך שיקום המבנה.
• לעיתים גם הפרשי עלות הנובעים מדרישות תקן ורגולציה עדכניים בעת השיקום.

ומה עם קרן הפיצויים של המדינה

מס רכוש וקרן פיצויים מכסה בישראל נזקי מלחמה ופעולות איבה, אך אינה מהווה תחליף לביטוח פרטי מפני רעידת אדמה. מבוטחים רבים מבלבלים בין השניים ומניחים שהמדינה תכסה גם רעידה, הנחה שעלולה להתברר כיקרה מאוד.

שורה תחתונה

רעידת אדמה היא אירוע נדיר אך הרסני, וההבדל בין מבוטח לבין מבוטח היטב מתגלה בדיוק ברגע הכי גרוע. חמש דקות של בדיקת פוליסה היום שוות הרבה יותר מכל ויכוח אחר כך.

אחרי רעידה מורגשת מתגלים בבניינים רבים סדקים, וההבחנה בין סדק אסתטי לסדק קונסטרוקטיבי היא שאלה מקצועית שמכריעה את התביעה.

בדיקה של שמאי רכוש קובעת מה נגרם מהאירוע, מה היה קיים קודם, ומה עלות השיקום בפועל.