רעידת אדמה בישראל: האם אתה באמת מבוטח?
ישראל יושבת על השבר הסורי-אפריקאי, ורוב הדירות מבוטחות לרעידת אדמה, אבל עם השתתפות עצמית שרוב המבוטחים לא מודעים לגובהה.
קריאת המאמררוב האנשים חושבים על הבית כשמדברים על ביטוח, ושוכחים את מה שמסביבו. שם דווקא נמצא חלק גדול מנזקי החורף.
סערת חורף אחת יכולה לעקור פרגולה, להפיל גדר, להרוס מערכת השקיה ולמלא בריכה בבוץ. הנזק גלוי לעין ולעיתים משמעותי, ובכל זאת הוא נוטה ליפול בין הכיסאות בתביעות ביטוח.
זה הצד שרבים שוכחים. עץ שנפל על רכב חונה, גדר שקרסה על רכוש שכן, סוכך שעף ופגע. במצבים כאלה נכנס לתמונה פרק האחריות כלפי צד שלישי, והשאלה המכריעה היא אם הפריט היה תקין ונפגע מכוח עליון, או שהיה במצב מוזנח וידעת על כך.
בתביעות חורף, שמאי רכוש עובר גם על החוץ ולא רק על הפנים, וכך נכנסים לתביעה רכיבים שרוב המבוטחים לא היו תובעים בעצמם.
הרכוש שמחוץ לקירות שווה לעיתים עשרות אלפי שקלים. מי שלא כולל אותו ברשימה, פשוט מוותר עליו.
זו נקודה שהמבטח עשוי להעלות, והתשובה תלויה בנוסח הפוליסה ובנסיבות. זה אינו שולל אוטומטית את התביעה, אך כדאי להיערך לשאלה ולהציג את מה שיש.
לרוב פרק האחריות כלפי צד שלישי בפוליסת הדירה. השאלה המרכזית תהיה אם העץ היה תקין ונפל בסערה חריגה, או שהיה רקוב וידעת על כך.
לעיתים כן ולעיתים בתקרה נפרדת ונמוכה יותר, ולעיתים נדרשת הרחבה. כדאי לבדוק את הסעיף מראש, במיוחד אם מאוחסן שם ציוד יקר.
האמור במאמר זה הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה חוות דעת שמאית, ייעוץ ביטוחי או ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לגופו ובהתאם לתנאי הפוליסה הספציפית.
ישראל יושבת על השבר הסורי-אפריקאי, ורוב הדירות מבוטחות לרעידת אדמה, אבל עם השתתפות עצמית שרוב המבוטחים לא מודעים לגובהה.
קריאת המאמרכל חורף חוזרת אותה שאלה: הגג דלף, המרפסת הוצפה, העץ נפל על הרכב. מתי זה נזק טבע מכוסה ומתי זה תחזוקה לקויה שנופלת עליך.
קריאת המאמרנזק מפעולות איבה או מלחמה אינו מטופל בפוליסת הביטוח הרגילה אלא במסלול נפרד מול המדינה. ההבחנה הזאת מבלבלת רבים.
קריאת המאמר